О капитан
הו רב חובל
«О, капитан! Мой капитан!» — стихотворение Уолта Уитмена, написано
в 1865 году на смерть американского президента Авраама Линкольна.
Наоми Шемер перевела стихотворение в 1996 году,
по случаю годовщины убийства Рабина
Am Dm Am
הו רב - חובל, קברניט שלי,
Am E Bdim
סופה כבר שכחה
C G Dm Am Dm/A Am
אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך
C G Dm F
זרי - פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל
Am E Bdim Dm C/E F
כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל
Dm C/E F
אבוי ליבי ליבי ליבי
C G
הו כתם דם שותת
Bdim Am/C Dm
באשר רב החובל שלי
Am E Dm6
צונח קר ומת
Dm6/B Dm C/E F
ליבי ליבי ליבי
E7 Esus4
הו כתם דם שותת
הו רב חובל, אבי שלי, הקשב לקול פעמון
לך כל הדגלים כולם לך תרועות המון
רק לכבודך ביום חגך ינוע הקהל
ובכולם תקוות עולם לנס המיוחל.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
הו רב חובל, אבי שלי, זרועי תתמוך ראשך
סיוט הוא לראותך פתאום נופל על סיפונך
רב החובל אינו עונה שפתיו חוורו אילמות
הוא לא יחוש מגע ידי, הוא לא יתן לי אות.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם
נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי הים
כשבנמל קהל יצהל, אני אצעד אבל
על הסיפון עליו נפל אבי, רב החובל.
אבוי ליבי ליבי ליבי...
Перевод с английского Ильи Оганджанова
О, Капитан! мой Капитан! Окончен наш поход,
Все бури в прошлом —
наш корабль с победою идёт,
Уж виден порт, людской восторг,
звон слышен колокольный,
И все глядят на наш фрегат —
суровый, грозный, вольный.
Но Боже, Боже, Боже!
Струйкой кровь бежит.
На палубе мой Капитан —
Он недвижим лежит.
О, Капитан! мой Капитан! Скорей, скорей вставай,
Трепещет флаг, трубит труба — на зов её ступай,
Там ждут тебя на берегу сияющие лица,
Толпа ликует и ревёт, на пристани теснится.
Очнись, я здесь, отец родной!
Но голос мой дрожит.
О страшный сон — мой Капитан
На палубе лежит.
Мой Капитан молчит в ответ, бледны его уста,
И холодна его рука, во взгляде пустота.
Причалил к берегу корабль, окончен наш поход,
С победой на родной земле встречает нас народ.
Звонят, звонят колокола!
Душа в ответ молчит.
На палубе мой Капитан —
Он недвижим лежит.
.jpg)
